 |
זהירות - בוררותמאת: עו"ד אבנר שטמר |
עורכי דין רבים נוהגים לכלול בהסכמי שכר הטרחה שלהם סעיף בוררות.
בדרך כלל סעיף כזה קובע שכל סכסוך בין הלקוח לבין עורך הדין יתברר בבוררות (ולא בבית המשפט) וכן כי אם הצדדים לא מסכימים על זהות הבורר, מי שיבחר את הבורר יהיה ראש לשכת עורכי הדין בישראל (או ראש המחוז המתאים בלשכת עורכי הדין).
הלקוח התמים סבור שסעיף כזה הוא אוביקטיבי וחותם עליו ללא הסתייגויות. כאשר מתגלע סכסוך בין הלקוח לבין עורך הדין (סכסוך כזה יכול להיות בנוגע לגובה שכר הטרחה, או פרשנות הסכם שכר הטרחה, או טענות לרשלנות בייצוג וכד'), מוצא עצמו הלקוח במצב כדלקמן:
ללקוח (שאינו עורך דין), יש סכסוך עם עורך הדין. מי שממנה את הבורר הוא עצמו עורך דין (יו"ר לשכת עורכי הדין או יו"ר המחוז).
את מי ימנה יו"ר לשכת עורכי הדין כבורר? מהנדס? רואה חשבון? לא ולא. יו"ר לשכת עורכי הדין (או יו"ר המחוז) ממנה בדרך כלל עורך דין כבורר.
הלקוח התמים מוצא עצמו בפני בורר
עורך דין
שמונה ע"י
עורך דין
לדון בסכסוך בין הלקוח
לעורך הדין.
מסקנות
כדאי ללקוח – אם הלקוח מסכים שהמחלוקות יתבררו בפני בורר ולא בבית המשפט – לדרוש שהבורר יהיה מי שאינו מזוהה עם עורך הדין שלו מכל בחינה שהיא לרבות מבחינה מקצועית, וכן לדרוש שבהיעדר הסכמה על זהות הבורר מי שימנה את הבורר יהיה אף הוא מי שאין לו כל זיקה לעורך הדין לרבות מבחינה מקצועית.
מומלץ ביותר לא לחתום מול עורך הדין על הסכם שכר טרחה לפני שנוטלים את הסכם שכר הטרחה אותו מציע עורך הדין ומביאים אותו לבדיקה אצל גורם מקצועי ניטרלי.
ראו גם:
"מי ייצג אותך במו"מ בינך לבין עורך הדין שלך בעניין הסכם שכר הטרחה?"
הערה: האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא קבלת ייעוץ משפטי המתאים למקרה ספציפי עפ"י נסיבותיו.