בכוונתכם לשכור דירה לשנה תמורת 8,000 ₪ לחודש. המשכיר מושיט לכם חוזה שכירות ורוצה שתחתמו. האם תחתמו או תבקשו לקבל את החוזה כדי שמישהו מטעמכם יבדוק אותו? ברור שתבקשו לבדוק. הרי מדובר בעסקה של 96,000 ₪ (8,000 ₪ * 12 חודשים).
בנוסף, וללא קשר לדירה, ברצונכם לשכור עו"ד כדי לתבוע שותף לשעבר בסכום של 2 מיליון ₪. עורך הדין מבקש מקדמה בשיעור 5% על חשבון שכר טרחתו שיהיה 20% + מע"מ מכל סכום שייפסק נגד השותף.
האם רשום בחוזה מהן ההתחייבויות של עורך הדין? מה יקרה אם תרצו להפסיק את הטיפול באמצע? האם מי שיטפל בתיק יהיה עורך הדין עצמו או מתמחה? האם חובתכם לשלם מהסכום שייפסק או מהסכום שייגבה בפועל?
הזירה הנעלמה
כאשר אתם נמצאים ערב מאבק משפטי, כל מעייניכם מרוכזים בהתמודדות הצפויה בזירה המשפטית, ומטבע הדברים אינכם נותנים את הדעת על "הזירה הנעלמה" – עצם ההתקשרות עם עורך הדין שלכם.
בזירה הנעלמה קיים מתח מובנה בנוגע לשכר הטרחה. אתם מעוניינים לקבל שירות משפטי מעולה ולשלם פחות; עורך הדין מעוניין בשכר ראוי. השירותים שייתן לכם עורך הדין והסכומים שאתם תשלמו נקבעים בשלב ההתקשרות ולפני החתימה.
דוגמאות לסעיפים הראויים לבדיקה
- פסיקה לעומת גבייה: בהסכם נקבע שכר טרחה מהסכום שייפסק. ביהמ"ש פסק מיליון ₪, עורך הדין דורש 200,000 ₪ + מע"מ, אך הנתבע התגלה כחדל פירעון. הלקוח נשאר עם חוב לעורך הדין מבלי שראה שקל מהנתבע.
- שכר שעתי ללא תקרת גג: נקבע שכר של 250$ לשעה ללא תקרה. ביהמ"ש פסק ללקוח 100,000 ₪, אך עורך הדין הגיש חשבון של 90 שעות עבודה (כ-94,770 ₪). הלקוח נשאר עם 5% בלבד מהזכייה.
- הליכי ביניים: נקבע תשלום נפרד לכל הליך ביניים. הנתבע מגיש סדרה של בקשות, והלקוח ניצב מול דרישות תשלום גבוהות שמוחקות את כדאיות התביעה כולה.
מה אפשר לעשות?
אפשר וכדאי לעשות מה שעושים לפני חתימה על כל חוזה אחר: לבדוק ולהתייעץ.
מומחה אובייקטיבי, במיוחד עורך דין שעיסוקו במחלוקות בענייני שכר טרחה, יידע לצפות את המחלוקות העלולות להתעורר כתוצאה מהסתעפויות ההליך המשפטי (פשרות, ערעורים, הוצל"פ) ויוכל לייעץ לכם איך לעגן זאת בהסכם באופן שישרת את האינטרס שלכם.