 |
פירוק שיתוף במקרקעין:
הסכם שיתוף אינו מונע פירוק שיתוף
במקרקעין
מאת: עו"ד אבנר שטמר
|
טעות נפוצה היא הסברה
כי משנרשם הסכם שיתוף במקרקעין ומשנקבע בו
כי השותפים מנועים מלדרוש פירוק השיתוף,
השותפים הופכים להיות מוגנים מפני תביעה
לפירוק שיתוף שתוגש ע"י מי מהשותפים, זאת
לנוכח הוראת סעיף 29 (א) לחוק המקרקעין
הקובע: "הסכם בין השותפים בדבר ניהול
המקרקעין המשותפים והשימוש בהם ובדבר
זכויותיהם וחובותיהם בכל הנוגע למקרקעין
(להלן - הסכם שיתוף) ניתן לרישום,
ומשנרשם, כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף
לאחר מכן וכל אדם אחר."
כפי שכבר כתבנו במאמרים קודמים, השיטה
המשפטית במדינת ישראל, כמו גם במדינות
רבות אחרות, מעודדת פירוק שיתוף במקרקעין,
הואיל והשיתוף עלול להכביד על פיתוח
המקרקעין ולהנציח מחלוקות וסכסוכים.
לפיכך, סעיף 37 (א) לחוק המקרקעין קובע:
כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת
לדרוש פירוק השיתוף.
הסתירה לכאורה בין הסעיף הנותן תוקף להסכם
שיתוף לבין הסעיף המאפשר לכל שותף לדרוש
בכל עת פירוק השיתוף, מיושבת ע"י סעיף 37
(ב) לחוק המקרקעין הקובע: היתה בהסכם
שיתוף תניה השוללת או מגבילה את הזכות
לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש
שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים,
לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם
נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין.
כדי שבית המשפט יתן צו לפירוק השיתוף
במקרקעין למרות שבהסכם השיתוף נקבע במפורש
שאף שותף אינו רשאי לבקש פירוק השיתוף,
צריכים להתקיים 2 תנאים במצטבר:
| א. | חלפו לפחות 3 שנים מהסכם השיתוף. |
| ב. | בנסיבות העניין נראה לבית המשפט צודק לפרק את השיתוף, למרות שבהסכם השיתוף יש תניה מפורשת הקובעת כי איש מהשותפים לא יהיה רשאי לבקש לפרק את השיתוף. |
לפיכך, שותף במקרקעין החותם על
הסכם שיתוף הכולל תניה המונעת ממי מהשותפים לדרוש
פירוק השיתוף, צריך לקחת בחשבון כי בחלוף 3 שנים
עלול בית המשפט להיעתר לבקשה לפרק את השיתוף, אם
ישתכנע כי הדבר צודק בנסיבות העניין.
הערה: האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא קבלת ייעוץ משפטי המתאים למקרה ספציפי עפ"י נסיבותיו.