הוגשה נגדי תביעה על רשלנות מקצועית וזה לא היה נכון. בסופו של יום התובע ביקש לדחות את התביעה. ביהמ"ש פסק לי הוצאות כדי שלא אצא בחסרון כיס. אלא מה העו"ד שייצג חילק את התביעה ל- 2 שלבים. בתחילה לצורכי מו"מ עם התובע. עדיין לא הוגשה התביעה. נערך עמי הסכם על אותו שלב. במשך הזמן הצלחתי להוכיח את חפותי. עברה שנה מאותו שלב ואז הגיש התובע את תביעתו. לצורך העניין הגשתי כתב הגנה, והודעה לצד ג' ואז נערך הסכם נוסף. את ההסכם הראשון הוא לא ביטל וגם לא התייחס אליו. אך להסכם השני נוספו תנאים חדשים שלא היו בהסכם הראשון. עם תוספות ולצורך ההודעה לצד ג'. עוה"ד פנה אלי ואמר שנוצרו תנאים טובים ויש לי סיכויים טובים לזכות בהוצאות גדולות והוא רוצה 50% מההוצאות הסכמתי, בתנאי שקודם אכסה את כל ההוצאות שלי וביתרה נתחלק. מה שסוכם אתו בע"פ ומה שחתמתי היו דברים שונים. סמכתי עליו. אך בהסכם היה כתוב שאני צריך לתת לו 50% מההוצאות. בסופו של יום ביהמ"ש פסק לי את כל ההוצאות, האבסורד שלא התקיים משפט ומכל הסיפור הזה הפסדתי 10000 ש"ח. עוה"ד הציג את כל הקבלות אך את הסכם טרחה הוא לא הציג. והשאלה האם עוה"ד היה חייב להציג את הסכם הסכר טרחה לביהמ"ש ?
לדעתי ! בסיפור הזה באמת יכולתי לזכות בהוצאות לדוגמה. משום שבאמת נגרמה לי עגמת נפש, לשון הרע, הוצאת דיבה, הונאה, הוצאות הקלטה, ותלונה במשטרה שהגשתי על הונאה. תודה מראש אליעזר
02.08.2015 | 23:09