לקוח ועו"ד חתמו על הסכם שכ"ט בתחילת הדרך.
כמה שנים אחרי זה, לקראת הגעה להסכם פשרה בו יקבל הלקוח מליוני ש"ח להקדש אותו הוא ינהל, העו"ד דורש שכ"ט כפול. הוא מבסס את דרישתו על אישור של רשם ההקדשות, שבמקרה אחר, נטה לאשר את אותו שכ"ט כפול.
הלקוח טוען שהמכתב של רשם ההקדשות אינו רלוונטי ויש לקיים את הסכם השכ"ט. גם אם המכתב רלוונטי, סביר שרשם ההקדשות יאשר כל שכ"ט סביר, לכן יאשר גם את השכ"ט שנקבע בהסכם השכ"ט.
עלתה גם האפשרות לאשר את הסכם הפשרה בלי קביעת שכ"ט ואח"כ לבקש מבית המשפט לפסוק שכ"ט לאחר שהעו"ד והלקוח יטענו בפניו את טיעוניהם.
29.10.2012 | 01:37