1. יום לפני דיון בבקשה לצו לקיום צוואה אליו התכוננתי במשך 3 חודשים, העו"ד הודיע לי ששכ"ט היא 40,000 ש"ח. וזאת אחרי חודשים של פניות מצידי אליו לקבל את סכום השכ"ט הסופי שלו. ובמהלכן הוא זרק לי סכומים הרבה יותר נמוכים.
2. פיטרתי אותו בו ברגע וניגשתי לא מיוצגת לביהמ"ש. (והצלחתי להעיף מהתיק את אחד המתנגדים).
3. למחרת הדיון העו"ד התקשר אלי ודרש שאשלם לו עבור טרחתו עד כה (שלמתי לו עד אז כ- 4000 ש"ח). בקשתי שישלח אלי פירוט בגין מה הוא דורש שכ"ט הפעם. עד כה לא קבלתי תשובה ממנו.
4. מה העו"ד מסר לי זה שהעו"ד של המתנגד התקשר אליו והם שוחחו.
5. שאלתי אותו מה פתאום הוא בכלל דיבר איתה ועל מה שוחחנו - הוא השיב "מותר לה להתקשר אלי כי היא התקשרה לשאול לשלומי ולמה פיטרת אותי והיא סיפרה לי שאת נהגת כמו שביקשתי מימך ומסרת לביהמ"ש שאת פיטרת אותי. וקצת דברנו על התיק".
6. מאד כעסתי עליו ואמרתי לו שאין לו זכות לדבר על ענייני בפני אף אחד ללא רשותי (זה שהיא נקטה בכל טקטיקה כדי לקבל מידע - אולי זה מותר אצלכם?).
7. העו"ד השיב - "עכשיו שאני לא מועסק על ידך אני רשאי לדבר עם מי שאני רוצה ועל מה".
8. השבתי לו - "אבל יש חיסיון עו"ד לקוח גם לאחר הפיטורין"... העו"ד נאלם דום ולא השיב.
א. האם אני צודקת שהחסיון עו"ד לוקח "ממשיך לעד"?
ב. האם לעו"ד הצד השני מותר היה לדבר על התיק שלי איתו?
ג. מתי העו"ד חייב להצהיר על גובה השכ"ט שלו?
ד. האם יש תקרת שכ"ט ו/או אחוזים שמותר לעו"ד לדרוש בגין הנכסים?
ה. האם מוצדק להגיש נגד העו"ד תלונה אתית ללשכה?
בכבוד רב,
קטי
20.06.2012 | 10:13