סעיף 37 לחוק המקרקעין מקנה לכל שותף במקרקעין את הזכות לדרוש בכל עת את פירוק השיתוף.
הואיל ופירוק שיתוף במקרקעין יכול להתבצע במספר דרכים, כגון מכירת כל המקרקעין וחלוקת התמורה בין השותפים, או כגון חלוקה בעין, ניתן לכאורה לחשוב כי השותף יוזם הפירוק יכול לקבוע גם את דרך הפירוק ולהעדיף את הדרך הכדאית יותר עבורו.
למעשה הדבר אינו כך כלל וכלל. מי שקובע את דרך הפירוק הוא בית המשפט. מהרגע שהשותף יוזם הפירוק התחיל את הליך פירוק השיתוף, אותו שותף איבד את השליטה על ההליך והשליטה עברה לידי בית המשפט.
האם, כאשר מסתבר שבית המשפט בוחר לפרק את השיתוף בדרך שאינה נוחה לשותף יוזם הפירוק, יכול השותף שיזם את הפירוק לבקש לחזור בו מתביעתו? לא בטוח.
ייתכן ששותפים אחרים במקרקעין יבקשו להמשיך את ההליך, בית המשפט עלול להיעתר לבקשתם, והתוצאה עלולה להיות שהשיתוף במקרקעין יפורק בדרך שאינה נוחה לשותף שיזם את ההליך מלכתחילה.
מסקנה
כאשר שותף במקרקעין שוקל הגשת תביעה לפירוק השיתוף, עליו לשקול היטב את הדרכים האפשריות לביצוע ההליך, ולהגיש את תביעתו במועד נוח מנקודת מבטו כשהוא ערוך לכל דרך בה יחליט בית המשפט לבצע את פירוק השיתוף.