עורך הדין שלכם פעל שלא כשורה ואתם שוקלים לפעול נגדו. שמעתם שאפשר להגיש תביעה נגד עורך דין, ושמעתם גם שאפשר להגיש תלונה נגד עורך דין. מהם ההבדלים?
הבדלים מהותיים בין תביעה לתלונה
- הערכאה: תביעה מוגשת לבית המשפט. תלונה מוגשת ללשכת עורכי הדין.
- ההליך: תביעה היא הליך אזרחי. תלונה היא הליך משמעתי.
- הצדדים: בתביעה הצדדים הם הלקוח (התובע) ועורך הדין. בתלונה הצדדים הם לשכת עורכי הדין ועורך הדין (הלקוח אינו צד להליך).
- הסעד המבוקש: בתביעה מבקשים פיצוי כספי. בתלונה מבקשים להעניש את עורך הדין (אזהרה, נזיפה, השעיה).
- התוצאה: זכייה בתביעה משמעה כסף לתובע. הרשעה בתלונה משמעה ענישה לעורך הדין, ללא פיצוי כספי למתלונן.
האם אפשר להגיש במקביל גם תביעה וגם תלונה?
אפשר, אולם אם יתברר ללשכת עורכי הדין כי הוגשה לבית המשפט תביעה בעניינים נשוא התלונה, לשכת עורכי הדין תעכב בדרך כלל את הטיפול בתלונה.
לעומת זאת, אם יתברר לבית המשפט שהוגשה תלונה בעניינים נשוא התביעה, בית המשפט לא יעכב את ניהול התביעה.
האם התוצאות משפיעות זו על זו?
אם בית המשפט יקבע כי עורך הדין הפר את חובותיו, הדבר יכול להביא להרשעתו בהליך המשמעתי מטעם לשכת עורכי הדין.
מנגד, אם לשכת עורכי הדין תרשיע את עורך הדין בהליך המשמעתי, הדבר עשוי לסייע לכם ראייתית בתביעה נגד עורך הדין בבית המשפט.
אם כך, מה עדיף להגיש?
אם מעשיו ו/או מחדליו של עורך הדין גרמו לכם נזק כספי, ככל הנראה תעדיפו לתבוע ולבקש פיצוי כספי.
אם מעשיו ו/או מחדליו של עורך הדין היו שלא כדין אולם לא גרמו לכם נזק כספי מוכח, ככל הנראה לא תוכלו לזכות בפסק דין כספי נגדו וניתן לשקול הגשת תלונה משמעתית בלבד.