 |
תביעות נגד עורכי דיןעו"ד המתפטר מהייצוג (בעניין אזרחי) לפני שהטיפול הסתיים מאת: עו"ד אבנר שטמר |
כאשר עורך דין מבקש להתפטר לפני שהטיפול
(בעניין אזרחי) הסתיים, מתעוררות מספר
שאלות.
להלן מספר שאלות נפוצות והתשובות להן:
מהם החוקים
החלים על ההתקשרות שבין הלקוח לעורך הדין?
על ההתקשרות שבין הלקוח לעורך הדין חלים
החוקים הנהוגים ביחס לכל התקשרות, כגון
חוקי החוזים (ההסכם בין עורך הדין ללקוח
הוא חוזה למתן שירותים משפטיים) ותקנות
סדר הדין האזרחי, ובנוסף חלים עליה חוק
לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה של לשכת
עורכי הדין.
סעיף 21 לחוק החוזים קובע: "משבוטל החוזה,
חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי
החוזה, ואם ההשבה הייתה בלתי אפשרית או
בלתי סבירה - לשלם לו את שוויו של מה
שקיבל".
סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין קובע:
"במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת
שולחו בנאמנות ובמסירות...".
כלל 13(א) לכללי האתיקה קובע: "קיבל עורך
דין עניין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את
הטיפול בו אלא אם כן נתגלעו חילוקי דעות
בינו ובין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול, או
שנוצרה מניעה מבחינה חוקית או מבחינת
האתיקה המקצועית, או בשל אי תשלום שכר
טרחה והוצאות, או מחמת סיבה אחרת המצדיקה
את הפסקת הטיפול."
האם רשאי
עורך הדין להתפטר בניגוד לרצון הלקוח?
סעיף 13(ב) לכללי האתיקה קובע: "החליט
עורך דין להפסיק טיפול בעניין לפני סיומו,
ייתן, ללא דיחוי, הודעה על כך ללקוחו,
וחובה עליו, במידת האפשר, להפסיק את
הטיפול באופן שלא יפגע בענייניו של
לקוחו".
אם התפטרות עורך הדין מהווה הפרה של ההסכם
בין עורך הדין ללקוח, עורך הדין צפוי
לתביעה מצד הלקוח בגין הפרת ההסכם.
הסעד
העיקרי במקרה של הפרת חוזה, הוא סעד
האכיפה. האם ניתן לאכוף את ההסכם, דהיינו
לכפות על עורך הדין להמשיך ולייצג את
הלקוח?
השירות שעורך הדין נותן ללקוח הוא שירות
אישי, ועל פי דיני החוזים לא אוכפים בדרך
כלל חוזה למתן שירות אישי.
האם על
עורך הדין לקבל אישור בית המשפט להפסקת
הייצוג בעניין שתלוי ועומד בפני בית
המשפט?
התשובה לכך מצויה בסעיף 13(ג) לכללי
האתיקה הקובע: "היה עניין תלוי ועומד לפני
בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את
לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק".
בענייננו החיקוק הרלוונטי הינו תקנה
473(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת:
"...אין עורך הדין רשאי להסתלק מן התובענה
אלא ברשות בית המשפט או הרשם שלפניו היא
תלויה ועומדת".
האם יסרב
בית המשפט לשחרר עורך דין המבקש להתפטר
בניגוד לעמדת הלקוח?
אחד השיקולים ששוקל בית המשפט בדיון בבקשת
עורך דין להרשות לו להשתחרר מן ייצוג הוא
שיקול הדחייה בהמשך ההליך המשפטי. מערכת
המשפט אינה יכולה להרשות לעצמה ביטול
מועדי דיונים כשאין אפשרות למלא "חללים"
בהתראה קצרה. ישנו גם אינטרס של הצד האחר
להתדיינות שלא אחת איננו מעוניין שהדיון
יידחה. שיקול נוסף הוא השלב בו נמצא
ההליך. כך לדוגמה, אם ההליך נמצא בראשיתו
וטרם נשמעו מרבית העדים, נראה כי הנטייה
להתיר את שחרורו של עורך הדין תהיה רבה
יחסית. לעומת זאת, במצב בו הסתיים שלב
שמיעת העדים והמשפט עומד על סף סיום,
נכונות בית המשפט להיענות לבקשת עורך הדין
לשחררו מייצוג תהיה קטנה יותר.
האם על
עורך המתפטר להחזיר את שכר הטרחה ששולם לו
או חלק ממנו?
בראש ובראשונה יש לבדוק מה נקבע בהסכם
שבין עורך הדין ללקוח.
אם סוכם בין עורך הדין ללקוח כי התשלום
שהלקוח שילם הוא עבור טיפול מסוים ועורך
הדין התפטר טרם שהטיפול המסוים עבורו שולם
הסתיים, ככל הנראה צריך עורך הדין המתפטר
להשיב ללקוח את הכספים שקיבל ממנו. אולם,
אם עורך הדין יוכיח כי עשה עבור הלקוח
פעולות שונות אשר יועילו ללקוח גם אם
הטיפול בעניינו יימשך ע"י עו"ד אחר, ייתכן
שייקבע כי עורך הדין המתפטר זכאי לשכר
ראוי בעד פעולותיו.
האם -
בנוסף לדרישה להחזר שכר הטרחה - ניתן
לתבוע את עורך הדין המתפטר בגין נזקים
שנגרמו עקב התפטרותו?
אם עורך הדין התפטר כך שנגרם ללקוח נזק,
עורך הדין עלול להיתבע ע"י הלקוח בתביעה
נזיקית. במקרה כזה יהיה על הלקוח להוכיח
כי עורך הדין הפר הוראת אחד מהחוקים או
הכללים כאמור לעיל, להוכיח שנגרם ללקוח
נזק וכן להוכיח שהנזק נגרם ללקוח עקב
ההפרה.
מאמר זה הינו מאמר אחד בסדרה של מאמרים
בנושא רשלנות מקצועית של עורכי דין ובנושא
תביעות נגד עורכי דין.
הערה: האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא קבלת ייעוץ משפטי המתאים למקרה ספציפי עפ"י נסיבותיו.