לייעוץ התקשרו
03‑6121244
או
השאירו פרטים




אבנר שטמר, משרד עורכי דין - קרליבך 29 תל אביב

 

האם משתלם (כלכלית) לתבוע עורך דין בגין רשלנות של עורך דין?
השיקולים הכלכליים בעד ונגד הגשת תביעות נגד עו"ד


מאת: עו"ד אבנר שטמר

כדי לענות על השאלה שבכותרת, תיבחן תחילה הכדאיות הכלכלית של הגשת תביעה בכלל ואח"כ תיבחן השאלה אם יש הבדלים בין תביעה בכלל לבין תביעה נגד עורך דין ומהם.

כדאיות (כלכלית) של הגשת תביעה בכלל:

לקוח השוקל הגשת תביעה (באופן כללי ולאו דווקא נגד עורך דין) צריך לשאול את השאלות הכלכליות הבאות:
מהו הסיכון במקרה של הפסד (דחיית התביעה)?
מהו פוטנציאל הרווח במקרה של זכייה?
מהם הסיכויים לזכות בתביעה?

מהו הסיכון?

הסיכון שנוטל על עצמו מי ששוקל הגשת תביעה הוא העלויות המצטברות של האגרה, שכר הטרחה שישלם לעורך הדין שלו וההוצאות שייפסקו נגדו במקרה שתביעתו תידחה. לצורך הניתוח הכלכלי נניח שאין עלות לזמן שהתובע יקדיש לניהול תביעתו.

לצורך הניתוח הכלכלי נניח גם שעורך הדין גובה מראש מקדמה שלא מוחזרת על חשבון האחוזים אותם יקבל מתוצאת פסק הדין במקרה של זכיה.

עוד נניח לצורך הניתוח הכלכלי כי ההוצאות שייפסקו יהיו בשיעור 5% מסכום התביעה הן במקרה של דחיית התביעה והן במקרה של זכיה בתביעה.

אם נסמן את אגרת התביעה ב-  "C" (Court)  את המקדמה ע"ח שכר טרחת עורך הדין ב-  "A" (Advanced payment)  ואת ההוצאות שייפסקו נגד הלקוח במקרה של הפסד ב-  "E" (Expences),  הרי שסך כל הסיכונים הוא:  C+A+E.

מהו פוטנציאל הרווח?

פוטנציאל הרווח הצפוי למי ששוקל הגשת תביעה הוא הסכום הכולל בו יזכה אם תביעתו תתקבל (סכום התביעה + ההוצאות שייפסקו לטובתו) בניכוי אגרת התביעה ששילם ובניכוי שכר הטרחה שיגבה עורך הדין שייצג אותו.

אם נסמן את הסכום הכולל של הזכיה ב-  "W" (Win),  את שכר טרחת עורך הדין (כולל המקדמה) ב-  "F" (Fee)  ואת האגרה שוב ב-  "C" (Court),  הרי שהסכום הסופי נטו שיתקבל אצל התובע במקרה של זכיה הוא:  W-F-C.

הסיכויים:

אם נסמן את הסיכויים (באחוזים) לזכות בתביעה ב-  "P" (Percentage),  הרי שהסיכוי שהתביעה תידחה הינם  1-P.

החישוב המתמטי:

החישוב הכלכלי המתמטי שעל הלקוח השוקל להגיש תביעה הוא אם כן:

P*(W-F-C) - (1-P)*(C+A+E)

מן הכלל אל הפרט, תביעות נגד עורכי דין:

אגרת תביעה היא (למעט מקרים מיוחדים שאינם רלוונטים למאמר זה) שיעור של 2.5% מסכום התביעה, גם במקרה של תביעה בכלל וגם בתביעות נגד עורכי דין בפרט.
סכום התביעה נגזר מהמקרה ואינו מושפע מהשאלה אם התביעה היא נגד עורך דין או אחר. ההוצאות הנפסקות לזכות התובע במקרה של זכיה או לחובתו במקרה של דחיית התביעה אינן מושפעות בדר"כ ממיהות הנתבע.
שכר טרחת עורך הדין של התובע נקבע בהסכם ביניהם ואינו נגזר ממיהות הנתבע.
ניתן לכאורה לסבור שעורך הדין הנתבע יתגונן טוב יותר מאשר נתבע שאינו עורך דין. סברה זו נכונה חלקית לתביעות המוגשות לבית המשפט לתביעות קטנות, בהן עורך הדין מייצג את עצמו מול תובע לא מיומן, אך אינה נכונה לתביעות רגילות בהן נתבע שאינו עורך דין מיוצג ע"י עורך דין מיומן ונתבע שהינו עורך דין בעצמו מייצג לפעמים את עצמו ומיוצג בדרך כלל ע"י עורכי הדין של חברת הביטוח המבטחת אותו בביטוח אחריות מקצועית.

עולה מהאמור לעיל כי תביעה נגד עורך דין הינה תביעה ככל תביעה נגד כל נתבע שהוא, והשיקול הכלכלי שעל התובע לערוך כדי להחליט אם להגיש את התביעה הוא החישוב המתמטי כמפורט בנוסחה לעיל.

דוגמא:

עורך דין התרשל וגרם ללקוחו נזק של 1 מיליון ₪. הלקוח הזועם שוקל לתבוע את עורך הדין המתרשל וחושב כי סיכויו לזכות בתביעה הם 80%. עורך הדין החדש האמור לייצג את הלקוח נגד עורך הדין המתרשל מרגיע את הלקוח המתלהם ומעריך כי סיכויי התביעה הם 40% בלבד. עורך הדין החדש מסביר ללקוח כי סכום האגרה שעליו לשלם הוא 25,000₪ (שיעור של 2.5% מסכום התביעה של 1 מיליון ₪), ומבקש מקדמה שלא תוחזר בשיעור 5% + מע"מ מסכום התביעה שתקוזז משיעור של 25% +מע"מ מסכום הזכיה (אם הלקוח יזכה בתביעה).

האם כדאי ללקוח לשלם אגרה ושכר טרחה ולהגיש את התביעה על אף שהסיכוי לזכות בתביעה נמוך מ- 50%?

בהתאם להגדרות לעיל:

1,050,000 = 1,000,000+5% = W
309,750 = 1,050,000*(25%+מע"מ) = F
25,000 = 1,000,000*2.5% = C
40% = P
59,000 = 1,000,000*(5%+מע"מ) = A
50,000 = 1,000,000*5% = E


נכניס את הנתונים לעיל לנוסחה  P*(W-F-C) - (P-1)*(C+A+E) 
ונקבל:

40%*(1,050,000 - 309,750 - 25,000) - 60%*(25,000 + 59,000 + 50,000) = 205,700₪

התוצאה המתמטית של החישוב לעיל היא שתוחלת התביעה היא 205,700₪, לפיכך כדאי ללקוח להגיש את התביעה על אף שסיכוייה נמוכים מ- 50%.

הערה: מאמר זה אינו מתייחס לשנאת סיכון ואהבת סיכון ואינו מתייחס למשאבים הכספיים של הלקוח השוקל הגשת תביעה, עניין העלול (במקרה של לקוח חסר אמצעים) לגרום לקבלת החלטה לא להגיש תביעה מחוסר יכולת לממן אותה, על אף שתוחלת התביעה חיובית.

סיכום ומסקנות:

  1. על תובע פוטנציאלי השוקל הגשת תביעה לשקול את השיקולים הכלכליים כמפורט לעיל, להכניס את הנתונים לנוסחה לעיל ולקבל את תוחלת התביעה.
  2. אין הבדלים בשיקולים הכלכליים הנ"ל בין הגשת תביעה נגד נתבע שאינו עורך דין לבין הגשת תביעה נגד עורך דין.
  3. בהינתן שתוחלת התביעה חיובית, משתלם כלכלית להגיש את התביעה (בכפוף להערות להלן).


הערות:

  1. תביעות רבות מסתיימות בפשרה. בתביעות רבות אחרות, שאינן נדחות, ניתנים פסקי דין לא על מלוא סכום התביעה אלא על חלק ממנו. מצבים כאלה אינם מופיעים בנוסחה לעיל, הבודקת רק את מצבי הקיצון (הפסד מלא או זכיה מלאה) לצורך קבלת החלטה אם להמשיך ולבחון את כדאיות הגשת התביעה.
  2. מאמר זה אינו עוסק בשאלת הכדאיות הכלכלית בהגשת תביעה נגד עורך דין בגין מעילה באמון הלקוח או בגין גביית שכר טרחה מעל המגיע או בגין כל פעולה אחרת שעורך הדין עשה בכוונה (ואולי אף בזדון), עניינים אלה יידונו במאמר נפרד.
  3. קיימים שיקולים נוספים שאינם כלכליים, כגון רצון "לעשות צדק", רצון ל"העניש" את הנתבע וכדומה, שאינם נשוא מאמר זה הבוחן שיקולים כלכליים בלבד.


מאמר זה הינו מאמר אחד בסדרה של מאמרים בנושא רשלנות מקצועית של עורכי דין ובנושא תביעות נגד עו"ד.


הערה: האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא קבלת ייעוץ משפטי המתאים למקרה ספציפי עפ"י נסיבותיו.




לייעוץ התקשרו
03‑6121244
או השאירו פרטים


אבנר שטמר, משרד עורכי דין - קרליבך 29 תל אביב